לשון הרע
מטרות בתביעת לשון הרע
לפי חוק איסור לשון הרע, כל אדם אשר נפגע מלשון הרע, רשאי לתבוע את הפוגע, ולקבל פיצויים עד לסכום של כ-75 אלף ש"ח ללא הוכחת נזק בין אם התכוון המפרסם לפגוע ובין אם לא.
לתביעת לשון הרע עשויות להיות מספר מטרות:
המטרה הראשונה היא עקרונית - שמירה על שמו הטוב של הנפגע, והצגתו בפני הסביבה כמי ששמו חשוב לו והולך לפניו, "טוב שם טוב משמן טוב"
התובע משגר מסר אזהרה ברור למשמיצים כי יהיה עליהם לשאת באחריות על הדברים הפוגענים שנאמרו. וזאת בנוסף להתנצלות באופן פומבי באותה הדרך בה פורסם הפרסום הפוגעני וזאת לרבות תשלום פיצוי.
לגרום לפוגע להבין את מהות הפגיעה וזאת גם על ידי תשלום פיצוי, מטרה זו היא הרתעתית שכן תגרום לפוגע לשקול שוב באם לפרסם שוב פרסומים פוגעניים.
האם כדאי להגיש תביעת דיבה/לשון הרע
במקרים מסויימים כדאי להגיש תביעה בבית המשפט, וזאת לצורך מיצוי הדין עם הפוגע וכן לקבלת תשלום פיצויים, ואולם לא תמיד מתקבל הפיצוי הגבוהה בבית המשפט, וכן לבית המשפט מספר שיקולים בקביעת הפיצוי והם מהי חומרת הפרסום הפוגעני, והאם קיימת לפוגע הגנה הקבועה בחוק, האם בפרסום הפוגעני יש קורטוב של תום לב וכן שיקולים נוספים, ולכן בית המשפט רשאי לפסוק כל סכום שהינו מוצא לנכון וזאת בהתאם למכלול השיקולים כאמור.
התנאים להגשת תביעת דיבה
השמצה פוגענית, אם בכינוי גנאי ואם בכתיבת דבר לא נכון.
הדבר נאמר, נכתב ו/או הושמע לפחות לאדם אחד זר, מעבר לאדם המושמץ עצמו, בין אם זה באינטרנט, בפייסבוק, בקבוצת ווטסאפ, או בכל דרך אחרת.
הפרסון הפוגע פורסם באופן פומבי כלשהו: שיחה ברחוב, ראיון ברדיו, מכתב שהופץ, במסגרת דיון, ראיון בעיתון, טוקבק באינטרנט וכו'.
הפוגע התבקש לתקן את הפרסום הפוגע על ידו וסירב.
ראיות
רצוי להביא ראיות שהדברים נאמרו או נכתבו, אפשר בצילום מסך, כדאי להמיר את זה לקובץ pdf כדי שלבית המשפט יהיה קל ונוח לעיין בראייה.
אם מדובר בפרסום בציבור שאינו בכתב כי אז יש צורך בעדים, מומלץ שניים ושעדותם תהיה קוהרנטית מבוססת ואמינה.
במצבים מסויימים יהיה גם צורך להוכיח נזק, ולכן יש להערך מראש במקרים מסויימים בראיות המעידות על הנזק שנגרם, בין אם אותו אדם פוטר מעבודתו או שנפגע משלח ידו, או שהוא הפסיד סכום כסף נשוא הפרסום המשמיץ וכו'
הגנה
לנתבע יכולה לעמוד הגנה בסיטאציות מסויימות וככל שההתבטאות הפוגענית לכאורה נאמרה בישיבה בכנסת, ועדה ממלכתית, ישיבת מועצת העיר, במסגרת דיון בבית המשפט, בחומר כתוב שהוגש לתיק בית המשפט, כשלא ידועה זהות האדם הפוגע או בתלונה למשטרה או למקום העבודה וכו'
כשהדברים נאמרו כביכול כ"סאטירה", בתוכנית בידור או בקריקטורה או בדרך הומוריסטית ומוגזמת במטרה לבקר.
בחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 ישנן מספר הגנות, תום הלב, אמת דיברתי וכו' המסגרת ההגנה הנתבע יכול להעלות טענות הגנה.
בסופו של דבר בית המשפט בוחן האם הפרסום היווה דעה, האם ביקורת או פרשנות, באיזה מסגרת פורסמה ההודעה המשמיצה, עד כמה היא משמיצה האם היא עלולה לגרום נזק ו/או האם גרמה לנזק בפועל, איך פרסום ההודעה נתפס על ידי הציבור, מה דרגת החומרה בפרסום המשמיץ, הם לנתבע עומדות הגנות, האם מפרסם ההודעה המשמיצה עשה די כדי לנסות להקטין את הנזק, ו/או האם התנצל ו/או האם הבין את הטעות וכו'
עו"ד ירון חליוה בונה עם הלקוח כבר מהשלבים שלפני הגשת התביעה את האסטרטגיה המשפטית המתאימה בהתאם לנסיבות, וכן ממליץ על אופן איסוף הראיות, ושליחת מכתב התראה מתאים, וזאת כדי למצות את מלוא הזכויות של הלקוח.